המינויים האחרונים של ליאו ה-14: הפורום הכלכלי העולמי, "אג'נדה 2030" ו"נשים חייבות להיות כוהנות"
1. פיטר ג. קירכשלגר, בן 49, מומחה לאתיקה חברתית, אוניברסיטת לוצרן, שווייץ
בדצמבר 2018 אמר כי לכנסייה הקתולית יש בעיה בלתי פתורה בתחום זכויות האדם הנוגעת לאי-אפשרות הסמכת נשים לכהונה. הוא אף טען כי המדינה "אינה רשאית להסיט את מבטה", אלא מחויבת להפעיל לחץ על הכנסייה בנושא זה. כאשר הוצגה בפניו הטענה כי נשים שאינן מרוצות מההוראה הקתולית יכולות לעזוב, הוא השיב: "זה יהיה כמו להגן על התוקף."
2. קתרין א. קוך, בת 45, פיננסים בוול סטריט
קתרין קוך עבדה 20 שנה בחברת "גולדמן זאקס אסט מנג'מנט", הפכה לשותפה בגולדמן וניהלה את עסקי המניות הציבוריות של החברה, בהיקף של כ-300 מיליארד דולר.
בשנת 2015 נבחרה קוך ל"מנהיגה צעירה עולמית" על ידי הפורום הכלכלי העולמי.
מאז 2024 מכהנת קוך בדירקטוריון נאסד"ק, שם היא גם חברה בוועדה המפקחת על שכר הבכירים.
3. פאולו פוגליצו, בן 61, עורך בכתב העת "Aggiornamenti Sociali" שהוקם על ידי הישועים, איטליה
פוגליצו השתתף הן בסינוד הנוער של 2018 והן בסינוד על סינודליות של 2023–24. הוא השתתף בקבוצת העבודה באפריל 2023 שהכינה את ה-Instrumentum laboris.
במאמרים רבים טען בעד "שינוי מבנים ומוסדות באופן סינודלי". וכן: "הכנסייה חשה שנקראה להיות מרחב של הכללה ללא מחסומי כניסה."
בשנת 2021 אמר כי "התחסנות" היא "חובת אחווה" ואחריות אתית למען טובת הכלל.
4. ג'וזף ג'יאראג' סוואמינאטאן SDB, כומר הודי, האוניברסיטה האפיפיורית הסלזיאנית ברומא
המחקר שכתב סוואמינאטן בשיתוף עם אחרים בשנת 2021 מציג באור חיובי אלמנטים של הרוחניות ההודית כמשאבים להבנת השגשוג האנושי, כולל אטמן, ברהמן, דהרמה ושלושת הגונות – סאטווה, רג'אס ותאמס.
הוא מתאר את "האמת המוחלטת" של האדווייטה-ודנטה, לפיה הרוח האנושית (אטמן) הופכת להיות זהה לרוח האלוהית (ברהמן). יתר על כן, הוא קבע כי "המטרה הסופית של כל בני האדם היא להגשים אחדות זו".
המחקר מכנה את הפרספקטיבה הטרנסצנדנטלית ההודית "הצורה הגבוהה ביותר של רווחה", מתאר את הרוחניות ההודית כמובילה למודעות ל"קדוש" ו"לקשר עם האלוהי", ודן ביוגה, במדיטציה ובתפילה כפרקטיקות רוחניות מומלצות.
5. פיטר קלסווגט, בן 68, כומר גרמני, רקטור של קמפו סנטו טוטוניקו
בעקבות המחקר הגרמני המניפולטיבי בנושא התעללות, כינה הכומר קלאסוווגט רפורמה מבנית בכנסייה כ"הכרחית לחלוטין", תוך התמקדות בכוח, במוסר המיני ובכהונה. אף שאינו חבר בעל זכות הצבעה בסינוד הגרמני, הוא תמך בתהליך ובהמשך קרא: "העזו ליותר סינודליות!"
בספר " Riskierte Berufung" משנת 2022 טוען הכומר קלאסווגט כי "בגן עדן כבר לא יהיו כוהנים, לפחות לא מכוח תפקידם".
לדבריו, הכנסייה יכולה לפתח משרות חדשות לגברים ולנשים, אפילו באמצעות "הנחת ידיים ותפילה", והוא מציע כי ניתן להחיות צורות היסטוריות של "סמכויות דמויות-אפיסקופליות" לנשים בצורה מותאמת. בהקדמה שכתב בשיתוף עם מחברים נוספים, קלאסוווגט ושותפיו קובעים כי יש לבחון מחדש את תפיסות הכנסייה בנוגע לנשים, לכהונה, לגוף ולמוסר המיני "בנכונות לשינוי".
6. קלמנס סדמק, בן 55, תיאולוג חילוני אוסטרי, מלמד באוניברסיטת נוטרדאם, אינדיאנה
בסרטון משנת 2025 קרא סדמק לקהילות לקבל בברכה זוגות הומוסקסואלים "עם צורות החיים שלהם". הוא שיבח את ה"נאמנות" במערכות יחסים כאלה ואת העובדה שהזוגות "נשארים יחד" גם בעתות מצוקה.
סדמק תיאר גם בהערכה את ההתאמות שנעשו עבור סטודנטים טרנסג'נדרים באוניברסיטת נוטרדאם, כדי ש"ירגישו רצויים".
בנוגע לקתולים גרושים שנישאו בשנית, סדמק ציטט את "אמוריס לאטיטיה" והביא את הדוגמה של גבר קתולי אדוק שאשתו עזבה אותו לאחר 34 שנות נישואים, וכעת הוא נכנס למערכת יחסים חדשה עם אישה אחרת. בכך, הגבר ייכנס ל"מצב לא תקין". סדמק הדגיש את החמלה ואת הייחודיות של מצבו, באומרו: "האידיאל הוא מגדלור, לא בית דין". כאשר התייחס לצורך "להיצמד לאמת", הוא ציטט את ברונו פורטה: האמת אינה דבר שנוצרים מחזיקים בו, אלא "מישהו שמחזיק בנו".
7. עמנואל קטונגולה, בן 65, כומר אוגנדי, פרופסור באוניברסיטת נוטרדאם, אינדיאנה
קאטונגולה טוען כי על הנצרות "לגלות מחדש ולבנות על בסיס המורשת הדתית של הדתות הקדומות של אפריקה".
הוא אומר כי הוא מגלה מחדש את "המשאבים העשירים של הרוחניות הילידית האפריקאית" ותומך בחיבור מחודש "עם אלוהים, זה עם זה ועם כדור הארץ". לאחר לידתו, חבל הטבור שלו נקבר באדמת אבותיו של משפחתו, משום ש"בקוסמולוגיה האפריקאית, כל מי שחי קשור לעולם האבות".
הוא בירך על הקשר שיצר האפיפיור פרנסיסקוס בין התרבות הילידית לאקולוגיה.
8. לוסי אפנדי אסיפילה, קניה
לוסי אסיפילה הייתה תומכת נלהבת של "אג'נדה 2030" של האו"ם: בשנת 2020 היא הצהירה מטעם "קריטאס אפריקה" כי הכנסייה "אימצה את היעדים" של יעדי הפיתוח בר-קיימא ותיארה את המאמצים לגייס את רשת "קריטאס", המורכבת מ-372 דיוקסיות ו-15,000 קהילות, כדי להאיץ את יישום "אג'נדה 2030".
בהצהרה של "קריטאס אפריקה" משנת 2025, עליה חתמה אסיפילה, היא קראה לביטול חובות כדי שממשלות יוכלו להגדיל את ההוצאות על נשים, כולל "שיפור שירותי בריאות הרבייה". ההצהרה דרשה גם רפורמה ב"ארכיטקטורה הפיננסית העולמית" ומסגרת חובות מקיפה של האו"ם.
במובן רחב יותר, אספיילה קידמה סדר יום כלכלי בעל אופי חלוקתי מובהק, הכולל מיסוי פרוגרסיבי, בריאות וחינוך ציבוריים חינמיים לכל, אמצעים נגד אפליה ורפורמה במבנה הפיננסי הבינלאומי.
9. קארן רודריגס, הודית
היא מעורבת עמוקות בתנועת "כלכלת פרנצ'סקו" (Economy of Francesco) של האפיפיור פרנסיסקוס, השואפת ל"מודל כלכלי עולמי חדש" הממוקד בסביבה, בעובדים ובצדק לעניים. לאחר שנבחרה כאחת מהנציגות המקוריות וכ"כלכלנית חיים", היא הפכה לעמיתת מחקר באקדמיה של EoF, נציגת המרכז ההודי ורכזת מחקר, ובשנת 2024 – לאחת מ-34 החברים בלבד באסיפת הנציגים של התנועה, אשר נפגשה עם פרנסיסקוס ברומא.
10. עומר ס. קומברי, בורקינה פאסו
עומר סוגלימפו קומברי הוא פרופסור לכלכלת פיתוח מבורקינה פאסו. עבודתו האחרונה קשורה קשר הדוק לסדר היום העולמי בנושא שינויי האקלים ויעדי הפיתוח בר-קיימא.
עומר קומברי שימש כאחד משני החוקרים הראשיים בלבד בסקר הבסיס של בורקינה פאסו משנת 2018, שנועד ליוזמת "העצמת נשים בדיאלוג הדמוגרפי בסאהל" (SWEDD) וממומן על ידי הבנק העולמי. SWEDD לא היה סתם סקר עוני. הבנק העולמי מתאר את הפרויקט כמי שמטרתו לצמצם פערים מגדריים באמצעות "שיפור הנגישות למידע בנושא בריאות הרבייה ואמצעי מניעה".
11. פרנצ'סקו קולוצ'יה, בן 53, כומר איטלקי, מגרש שדים, פסיכולוג ומומחה לאתיקה ביו-רפואית
עמדתו היא בעד החיים: הוא עבד בשיתוף פעולה הדוק עם תנועת "Movimento per la Vita" האיטלקית, הוביל את התפילה בכנס שהתנועה ערכה בוותיקן בשנת 2025, פרסם ספר בשנת 2026 בהוצאת התנועה, ומגן על קדושת וכבוד חיי האדם מתחילתם ועד סופם.
12. ג'קלין רמונד, אוסטרלית
רמונד עובדת באוניברסיטה הקתולית האוסטרלית בתחום האקולוגיה האינטגרלית.
בשנת 2006 עברה הכשרה אצל אל גור כ"מנהיגה בתחום שינויי האקלים" ולאחר מכן הציגה את מצגתו של גור בנושא שינויי האקלים באזור קימברלי באוסטרליה. בין השנים 2007–2017 כיהנה כמנהלת הארצית של "קתוליק ארת'קאר אוסטרליה" (Catholic Earthcare Australia) והייתה ממייסדי "התנועה הקתולית העולמית לאקלים", המכונה כיום "תנועת לאודאטו סי" (Laudato Si’ Movement).
היא אחת המינויים הברורים ביותר המעידים על המשכיות בעידן פרנסיסקוס. פעילותה הציבורית עוסקת בעיקר במדיניות אקלים, ב"לאודאטו סי", ב"התעוררות אקולוגית" ובהטמעת פעילות סביבתית בכל המוסדות הקתוליים.
רמונד מקדמת רוחניות אקולוגית מקודשת. בראיון ל-Vatican News משנת 2023 קראה לנוצרים ל"קרבה עם המים", דיברה על כך שהיא שומעת את המים "בוכים" ו"שרים", הפצירה באנשים "לשיר את השיר הזה יחד עם המים", ותיארה את האנושות כנכנסת ל"קהילה נשגבת" עם הבריאה, וסיכמה: "אלוהים נמצא בכל זה."
תרגום בינה מלאכותית